ביום שישי, 8 באוגוסט 2025, התרחש אירוע חריג בחוף הנפרד בבת־ים, חוף המיועד לרחצה בהפרדה בין גברים לנשים, המהווה מוקד בילוי קבוע לציבור הדתי והחרדי בעיר ומחוצה לה. לפי הדיווחים, בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום זמן הרחצה המותר, קראו המצילים והפקחים למתרחצים לצאת מהמים בהתאם להנחיות הבטיחות ונוהלי החוף. קבוצת מתרחצים סירבה להישמע להוראות והמשיכה לשהות בים. ההתעלמות מהקריאות הפכה לעימות מילולי, ובהמשך התפתחה לקטטה פיזית בין חלק מהמתרחצים לבין צוות המצילים והפקחים.
האירוע התנהל במהירות ובאופן מתוח, כאשר מספר אנשים מהחוף הצטרפו למתרחצים הסרבנים והחלו להקיף את אנשי הצוות. העימות גלש לצעקות, דחיפות ואף מכות, והמצב דרש הזעקת כוחות משטרה למקום. שוטרים שהגיעו לזירה מצאו קהל נסער והתקשו להשתלט על המהומה. בשלב מסוים, כדי לפזר את ההתקהלות האלימה, נעשה שימוש בגז פלפל. חלק מהנוכחים במקום נפגעו כתוצאה מהגז, אך לא דווח על פציעות חמורות שדרשו פינוי לבית חולים.
החוף הנפרד בבת־ים, הידוע גם בשם “חוף שירת הים”, הוא אחד המתקנים העירוניים הבולטים המיועדים לציבור הדתי. הוא פועל בשיטת חלוקת ימים ושעות, כאשר ימים מסוימים מיועדים לגברים בלבד ואחרים לנשים בלבד. החוף עצמו סגור בחלקו בגדרות ומחיצות, ומופעל בו מערך הצלה מסודר מטעם עיריית בת־ים. בתקופת הקיץ, שעות הפעילות של החוף מוגדרות בקפדנות מטעמי בטיחות, במיוחד על מנת לאפשר למצילים שליטה על כמות המתרחצים ולמנוע סכנות טביעה עם רדת החשכה.
הסירוב של חלק מהמתרחצים לצאת מהמים אינו מקרה בודד לחלוטין, אך נדיר שהוא מוביל לעימות אלים בהיקף כזה. בעירייה ובמשטרה מתייחסים ברצינות לכל אירוע שמסכן את שלום הציבור, במיוחד כאשר מעורבים בו עשרות אנשים. השימוש בגז פלפל על ידי המשטרה נועד במקרה זה לבלום את האלימות במהירות לפני שתצא משליטה, אך הוא גם עורר ויכוח ציבורי על האופן שבו יש לפעול במצבים דומים – האם יש להפעיל אמצעים פיזיים מיד, או לנסות עוד פעולות הרגעה ודיאלוג.
מעבר לפן הביטחוני, האירוע מעלה סוגיות חברתיות ותרבותיות. החוף הנפרד נועד לתת מענה לצרכים של מגזרים מסוימים, אך הוא חלק ממרחב ציבורי משותף ומנוהל על ידי רשות עירונית. המשמעות היא שהחוקים וההנחיות בו אחידים לכלל המשתמשים, ואין פטור מהן בשל מניעים אישיים או קבוצתיים. התעלמות מהוראות הצוות מסכנת לא רק את המתרחץ עצמו אלא גם את שאר הציבור, שכן היא מאלצת את המצילים להישאר בזירה ולהשקיע משאבים במקום להתפנות לטיפול במקרי חירום אחרים.
בת־ים היא עיר חוף פעילה, עם רצועת חוף ארוכה שבה מתקיימים לעיתים אירועים המוניים, הופעות, פסטיבלים ותיירות קיץ. לצד החוויות החיוביות, יש גם אתגרים – צפיפות, הבדלים תרבותיים, ולעיתים חיכוכים בין קהלים שונים. המקרה הנוכחי מהווה תזכורת לכך שניהול חוף ציבורי, במיוחד חוף ייחודי כמו החוף הנפרד, דורש לא רק אכיפה ונוכחות משטרתית, אלא גם השקעה בחינוך, בהסברה ובהידברות עם הקהל. תיאום ציפיות עם הציבור מראש, הצגת הכללים בצורה ברורה והגברת ההבנה לחשיבותם, עשויים לצמצם מצבים שבהם מתרחץ רואה בהוראת מציל כגזירה שרירותית ולא כאמצעי להצלת חיים.
בסיכומו של דבר, הקטטה בחוף הנפרד בבת־ים היא אירוע שניתן היה אולי למנוע לו הייתה תקשורת טובה יותר בין הצדדים כבר בשלב מוקדם. עם זאת, היא גם ממחישה את הקשיים בניהול מרחב חופי בעונת הרחצה, במיוחד במתחמים עם מאפיינים ייחודיים מבחינת הקהל והכללים. האתגר כעת הוא להפיק לקחים – גם ברמת העירייה וגם ברמת המשטרה – כדי להבטיח שעונת הרחצה תעבור בצורה בטוחה, נעימה ומכבדת לכל הצדדים.
